תגית: השראה

דברים שאהבתי/ השראה 4#

מקור unsplash
מקור unsplash

בשבועות האחרונים חזרתי לתפור וגם עבדתי קצת על שרטוט של גזרות. אספר על זה בפוסטים הקרובים. בינתיים הנה כמה דברים שעניינו אותי בתקופה האחרונה. תהנו. 

ההיסטוריה של בגדי ים נשיים

הקיץ מתקרב לסיומו לאט לאט ואיתו מסתיימת גם עונת בגדי הים והשחיה. בבלוג המיוחד של קייט דיוויס , שאני קוראת בשקיקה כבר כמה שנים, מצאתי את הפוסט הנהדר הזה על ההיסטוריה של בגדי ים נשיים.

דבר שמרגיש לנו טבעי וברור כמו להכנס למים ולשחות בבגד ים (או בבורקיני….) לא היה ברור כל כך לנשים וגברים שחיו כאן לפני מאה שנים. ידעתם שעד סוף המאה ה 19 נשים מעטות ידעו לשחות? גברים שחו במכנסיים (או בלי), אבל לנשים זה לא היה מקובל. נשים לבשו בגדי רחצה שנועדו לשמור על צניעותן: שמלות ארוכות, כבדות ומסורבלות שלא איפשרו תנועה ובטח לא שחיה. נשים שניסו למרוד במוסכמות החברתיות האלו וללבוש בגדים נוחים ובטוחים יותר ספגו ביקורת קשה, הושפלו וגם נעצרו באשמת הפקרות. רק בתחילת המאה ה 20, אחרי שנשים רבות איבדו את חייהן בטביעה בגלל שלא ידעו לשחות, החל דיון ציבורי בנושא חשיבות לימוד השחיה לנשים. ועם זה החל להתעורר גם דיון על הלבוש המתאים לשחיה, דיון שלווה במאבק של כמה נשים מרשימות ביותר שלא ויתרו ועמדו על זכויותיהן.  מרתק. 

תמונה אחת

img_7661small

אם כבר דיברנו על שחיה אז הנה תמונה. פשוט כי זו האחת שאני הכי אוהבת מכל התמונות שצילמתי בקיץ האחרון, והיא עושה לי מצב רוח נעים.

מה אפשר לעשות מג'ינסים ישנים 

אתגר ה Refashioners השנתי של הבלוג הבריטי makery התמקד השנה בנושא מכנסי ג'ינס. במהלך כל אוגוסט עקבתי בהנאה רבה אחרי פוסטים מבלוגים במקומות שונים בעולם. מפתיע מה למה אפשר להגיע אם מפרקים ומחברים מחדש כמה ג'ינסים ישנים. שימוש חוזר בצורה הכי יצירתית שיש. האתגר יימשך עד סוף ספטמבר ואפשר לעקוב אחריו כאן .

הנה כמה "שיחזורי ג'ינס" שאהבתי במיוחד: רוזי תפרה שמלה יפיפיה בגוונים מתחלפים, מייגן חיברה חלקים גאומטריים לשמלה מעניינתג'וסט הכין נעליים ממכנסי ג'ינס (כדאי לגלול עד סוף הפוסט ולראות איך הכין את הסוליה ממכפלות של גי'נס), פורשיה תפרה מעיל קווליט, סלמין חיברה חלקי מכנסיים לסווטשירט מקסים עם תיפורי סשיקו. את כולם הייתי לובשת בשמחה. 

 

הבגד הכי נעים לימים חמים ותוכניות לימים קרירים יותר

חולצות שמלה הן הדבר הכי נעים ללבוש בקיץ חם ואצלנו גם רוב הסתיו די חם. זה דף ההשראה של קולבורה לshirtdress. גם אני תפרתי לעצמי חולצת שמלה השנה ואספר עליה בפוסט אחר.

בגלל שבאופן רישמי אומרים שהסתיו כבר כאן וזה אומר שמתישהו יגיע גם החורף, כיף להתחיל לחלום על תוכניות לבגדים שנתעטף בהם בימים קרים יותר. הנה למשל דוגמאות הסוודרים החדשים של Brooklyn tweed או הגזרות החדשות לתפירה של Named.

פודקסט, כמובן

לא יעזור, seamwork radio הוא פודקסט פשוט מעולה! בפרק מספר 13 מריה מהבלוג A stitching odyssey בראיון שהכותרת שלו היא "loving a person, not their gender". איך שהחיים עצמם מפתיעים יותר מכל דמיון.

והשראה ישראלית  

תשע נכדות לובשות את הבגדים של סבתא. פוסט מלא אהבה, אישי ומרגש, בבלוג סימני דרך של נעמה מגשימת מתנות.

דברים שאהבתי / השראה 3#

זמן התפירה שלי די מצומצם לאחרונה וככה גם הזמן שאני מצליחה להקדיש לכתיבה כאן. בינתיים תפרתי עוד שמלה קלה לקיץ ויש כמה תיכנונים מעניינים, מבטיחה לספר עליהם בקרוב. חוץ מזה אני מאוד נהנית מעונת הדובדבנים.

photo-1447699080189-1506569a2c4d_small

והנה כמה מהדברים שנהנתי והתרגשתי לקרוא לראות ולשמוע החודש

פרק מספר 10 בפודקסט המעולה של  seamwork radio מארח את הת'ר לואנזה מcloset case files. אני חושבת שזה הפרק הכי טוב של הפודקסט (יחד עם הפרק הראשון עם ג'ני רשמור  מcashmerate שסיפרתי עליו כאן). הת'ר מספרת על ילדותה במשפחה חד הורית קשת יום בעיר תעשייה קנדית, על התמודדות עם המצב הכלכלי בעבודה קשה בלילות במפעל רכב והפזרנות שפיתחה כפיצוי על המחסור. עבודתה כמעצבת פנים במשרד שמתכנן מרכזי קניות הביאה לנקודת מפנה ומסע גילוי העצמי שלה שמתחיל בעבודה הזויה של תכנון קניון מצופה זהב ושיש שממומן על ידי מלך קטר…

מעניין לקרוא את הדרך שעשתה עד ההחלטה לעזוב הכל ולהתחיל להגשים את החלום שלה.  בכתיבה וגם בגזרות ובהדרכות שהיא מפרסמת הת'ר מעודדת לקפוץ החוצה מאיזור הנוחות להפסיק לפחד ולהתנסות בדברים שנראים מסובכים. אם קודם חשבתי שהת'ר מיוחדת ומוכשרת ונהנתי מאוד לקרוא את הבלוג שלה, עכשיו אני כבר לגמרי מכורה. איזה אישה מעניינת וחכמה.

ואם בהשראה מדובר אז יש גזרה אחת של closet case files שרציתי לתפור פחות או יותר מאז  שגיליתי את התפירה. אחרי ששמעתי את הפודקסט הבנתי שזהו. זה הרגע. התחלתי לאסוף את החומרים לפרוייקט הבא. תראו בתמונה. יכולים לנחש מה אני מתכננת?

20160601_203622
נו, אז מה אני מתכננת?

הפוסט הזה מהבלוג Closet case files  שבו הת'ר (כן אותה אחת) ,שמתנסה לאחרונה בלימוד סריגה , מספרת על סוודר יפה ומסובך למדי שהיא ביקשה מדודה אהובה לסרוג לה (אחרי שקצת התייאשה בעצמה מפרוייקט מאתגר מדי….). מתי אנחנו מוכנים להשקיע כל כך הרבה מעצמנו בשביל מישהו אחר, מה זה עושה לנו ואיזה גבולות אנחנו שמים לעצמנו ולאחרים. ואיך זה שלהכין משהו למישהו אהוב, עם כל הכוונה ולדעת שזה יעטוף אותו, זו אחת הדרכים הכי פיזיות להביע אהבה. פוסט חמוד במיוחד.

ממש במקרה גיליתי לאחרונה את הבלוג Sew liberated. למג, שמעצבת ומוכרת גזרות תפירה, יש עסק קטן, משפחה ו 3 ילדים. לפני שנתיים היא החליטה להפסיק לעבוד ולהקדיש את כל זמנה לטיפול בבנה החולה במחלת לב. פשוט להיות עם המשפחה, להיות ולהרגיש כל רגע כמו שהוא באמת. בפוסט היפה והמרגש הזה על החיים, על תפירה ותיקון היא כותבת למה החליטה  לחזור לתפור ואיך חוויות החיים שעברה בשנים האחרונות שינו את פילוסופית התפירה/חיים שלה.

מכירים את ME MADE MAY ? בכל שנה בחודש מאי מתקיים ברחבי הרשת אתגר תפירה MMM. כל מי שמעוניין יכול להשתתף.  האתגר הוא ללבוש בכל יום במשך החודש לפחות פריט אחד שהוא מעשה ידייך. המטרה העיקרית היא לעודד יוצרים להשתמש במעשה ידיהם ביום יום, אבל גם לבחון אספקטים שונים של העשייה: מה מתאים לי, מה מהדברים שאני עושה נמצא בשימוש ומה לא, מה חסר. מעניין לקרוא את הראיון הזה עם זואי אדוארדס שיזמה את האתגר האינטרנטי לפני 6 שנים. איך זה התחיל, מה השתנה לאורך השנים ומה תגובות המשתתפים שהכי הפתיעו אותה.  האתגר מעניין וגם מלווה בתמונות מעוררות השראה ורעיונות אבל באופן אישי אנימסתכלת (נלהבת) מהצד ולא משתתפת פעילה. צילום יומי זה משהו שקשה לי מדי לעשות ובכל מקרה ברוב השנה אני משתדלת ללבוש כמה שיותר ממה שאני עושה.

בבלוג של Thread theory פוסט עם סדרת סרטונים מעניינים שמראים איך מייצרים את עזרי התפירה השונים: סיכות, מחטים, מספריים, בדים ועוד. חשבתם פעם מה צריך לעשות כדי לייצר מחט? כמה עבודה. זה מפתיע ומפעים.

העונה החמה כבר הגיעה ואותי זה קצת מצער כי אני פחות אוהבת את הקיץ. החום, הלחות, החיפוש התמידי אחרי כמה סנטימטרים של צל (או איזה מזגן קרוב)… כל זה לא בשבילי. מצד שני, תראו את דף ההשראה הזה של kollabora לתפירה לימים החמים. כבר מחזיר לי את החיוך לפנים.

אליסה בורק היא אומנית אמריקאית. הציורים שלה על קירות הבית נראים כמו דפי צביעה ענקיים.  תראו למשל מה היא עשתה בחדר השינה שלה. ואם אתם בקטע של דפי צביעה למבוגרים (הטרנד הפופולרי שבעיני הוא סם הרגעה אולטימטיבי) הנה דף צביעה של אליסה להורדה.

ולסיום: תראו את זיגי סטארדאסט הסרוג הזה. יס.

דברים שאהבתי/ השראה2#

בזמן האחרון אני מרגישה שיותר קשה לי להספיק את מה שהייתי רוצה לעשות. לא הדברים שחייבים או הדברים שאני הכי אוהבת ולא מוותרת עליהם כמו להיות עם המשפחה שלי, אלא הדברים שאני רוצה לעשות בשביל לתחזק את עצמי. מכירים את זה? בטוחה שכן.. קורה שאני מוצאת את עצמי,  אחרי שכל היום פינטזתי על כל הדברים הנהדרים שאעשה בסוף היום (זה כולל בד"כ לתפור, לסרוג, לקרוא,לתפור, לפגוש חברים, לצאת להליכה, לתפור, לתפור) מגיעה לשעות הערב עם מעט אנרגיה ועם מוטיבציה של "להישפך על הספה". וזה בדיוק הזמן לקבל קצת השראה.

אז הנה כמה דברים שעניינו אותי, ריגשו ושימחו אותי בזמן האחרון. קחו כוס שתיה חמה ותתכרבלו מול האח. לא שיש לי אח בוערת בבית, וחוץ מזה החזאים צופים חמסין באמצע החורף בימים הקרובים, אבל זה נראה ממש מתאים לקצת קריאה טובה. הנה ככה.

photo-1414124488080-0188dcbb8834small

משהו לחיזוק  הביטחון העצמי

מכירים את הת'ר לו מהבלוג Closet case files ? היא גרה במונטריאול ובשנים האחרונות יש לה עסק עצמאי לעיצוב גזרות תפירה למשל הג'ינג'ר ג'ינס בגזרות שונות ובגד הים בגזרת בומבשל. הגזרות שלה ומה שהיא תופרת לעצמה תמיד נראים לי דברים מורכבים שמתאימים למתקדמים שיש להם כבר המון נסיון וביטחון עצמי. אני עוד לגמרי לא שם נכון? מה? שאני אתפור ג'ינס ממש? או בגד ים? ומה יקרה כשאכנס איתו למים? אוי…..אז בפוסט של תחילת השנה   JUST MAKE IT ALREADY! HOW TO BOOST YOUR SEWING CONFIDENCE היא כותבת בדיוק על העניין הזה. לא לפחד ולקפוץ למים (במובן המטפורי כן! כי עדיין נראה לי שעם הבגד ים עצמו יכולות להיות לי אי אלו תקלות…). היא קוראת לנו להעז לעשות דברים. פשוט להחליט מה הכי רוצים לעשות ולהתחיל לעבוד. רוצה לתפור חזיה? תתפרי! רוצה לתפור מעיל? יאללה לך על זה! רוצה לתפור עם בד יקר אבל חושש/ת לקלקל אותו? קח/י מספריים! מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? אנחנו נותנים כוח יותר מדי גדול לפחד מכישלון. כי גם אם הדבר הזה שהחלטנו לעשות יצא הבגד  הכי מכוער בהיסטוריה של האנושות הרי שהדבר הזה לימד אותנו שיעור. עצם העשיה והעובדה שמעיזים לעשות דברים מכניסה למעגל של פידבק חיובי, מחזקת את האמונה בעצמך וביכולות שלך. נו…. נכון שזה קצת פסיכולוגיה בגרוש אבל זה כתוב ממש יפה ואני לגמרי לגמרי מזדהה עם זה. והפוסט הזה באמת גרם לי לחשוב על כך שכדאי לי לצאת הרבה יותר פעמים מאיזור הנוחות שלי ואני בהחלט מתכננת לעשות את זה בזמן הקרוב.

משהו ממש טוב לשמוע

שמחתי מאוד לגלות שבאביב הקרוב יעלו לאוויר פרקים חדשים של הפודקס האהוב עלי Seamwork radio. תפירת הבגדים שלך בעצמך יכולה לשנות את הפרספקטיבה שלך בדרכים מפתיעות. בשבעת הפרקים הראשונים ראיינה שרי מיטניק אנשים,אומנים, מעצבים, תופרים חובבים עם סיפורי חיים מופלאים שהמשותף לכולם הוא שהתפירה שינתה את חייהם. כשהקשבתי להם חשבתי לעצמי שזה ממש מדבר אלי אבל אני בטוחה שגם אנשים שלא תופרים בעצמם ישאבו המון השראה. כי אילו לא סיפורים על תפירה אלא על חיים של אנשים. והם מופלאים.  אסור לפספס את הפרק הראשון עם ג'ני רשמור המקסימה, בעלת הבלוג Cashmerette. ג'ני הבריטית סבלה בילדותה מהצקות אלימות והתעמרות של הסביבה על רקע משקלה. בשנות הבגרות המוקדמות היא חיפשה את מקומה בעולם ונדדה בין ארצות שונות ושם גילתה בצורה מפתיעה למדי (ומצחיקה)  שהשוני התרבותי בין מקום למקום הוא גם שוני בנוגע לתפיסות לגבי יופי ודימוי גוף. בגיל מאוחר יותר היא גילתה את התפירה ולאט לאט חל המהפך בתחושת הערך העצמי, ההתאוששות מטראומות הילדות והקבלה העצמית.  היא כל כך מרגשת.20160211_212332

משהו ממקום אחר

סדרת פוסטים חדשה בבלוג של Tilly and the buttons מבטיחה לקחת אותנו לבקר בסביבת התפירה של אנשים שונים ממקומות שונים. ואני אהבתי מאוד את הפוסט על ליסה ההולנדית שגרה ביורט (yurt) בחבל בורגונדי בצרפת. זה מן אוהל גדול שאפשר לפרק אותו ביום אחד ולנדוד ממקום למקום אם רוצים. תסתכלו,  זה מפתיע ויפה כל כך. אני בינתיים עובדת על השולחן בפינת האוכל.

משהו חדש וטוב

אם אתם תופרים אתם בטח מכירים את ההרגשה שהידיים בוערות להתחיל לתפור, אבל לפני שמתחילים יש את השלב של לגזור את הנייר ולשרטט את הגזרה על הבד, ולהעביר לבד את כל הסימונים. ולפעמים הסימון לא עובר כמו שצריך או שהגיר הכחול נמרח והכתם לא יורד מהבד (זה רק אצלי?). חייבת להגיד שזה חלק שאני קצת פחות אוהבת בתהליך של התפירה. מה הייתם אומרים אם היה אפשר לקבל את הבד היפה שאתם חולמים עליו, עם הגזרה שאתם רוצים, כבר משורטטת על הבד עם כל הסימונים הקטנים, מוכן לגזירה? נכון חלומי? אז זהו שיש כזה דבר וקוראים לזה Sprout patterns. נכנסים, בוחרים את הבד, בוחרים ממבחר הגזרות (יש גזרות של, by hand london, grainline ועוד). על פיסת הבד מדפיסים את הגזרה וההדפס הרצוי, כשעל אותה פיסת בד אפשר להדפיס כמה פאנלים עם הדפסים שונים.  בסוף הבד מגיע אליך הביתה ומיד אפשר להתחיל לגזור. יוהו.טוב כרגע זה לא נראה לי רלוונטי עם עלויות משלוח ומחירי הבדים ובכל מקרה לא ראיתי מה מדיניות המשלוחים שלהם, אבל איזה רעיון  מגניב להשתעשע בו? סתם חשבתי.

ומשהו ישן וטוב

פיטר לפין הניו יורקי החביב בעל הבלוג Male pattern boldness התחיל ללמוד בקורס חייטות למתחילים (איך אומרים בעברית tailoring?) והוא מבטיח לעדכן על כל מיני טכניקות ועניינים מעניינים שיעלו שם. שמחתי מאוד לראות בפוסט שלו השבוע את הtailor tacks. זו שיטה של חייטים "מפעם" להעביר את הסימונים מהגזרה לשני צידי הבד בעזרת תפרים קטנים עם חוט מכלב. נזכרתי שסבתא שלי היתה עושה את זה כשהייתי ילדה ואחר כך ראיתי את אמא שלי עושה את זה. נראה לי שכדאי לנסות, כי היום אני מבינה לגמרי בשביל מה זה טוב (כי הסימונים יוצאים מדוייקים וגם כי אני לא אוהבת גירים למשל?). קצת יותר עבודה אבל נראה לי שווה את המאמץ בעיקר במתפרים (darts).

אז מצאתי גם הדרכה קצרצר של Craftsy בבקשה. אני אנסה ואתם אולי תודו לי אחר כך 🙂

אהה

ויש את Kollabora. זו קהילה אינטרנטית של יוצרים, מעין רשת חברתית לשיתוף של תפירה ויצירה. גם שם אפשר לשאוב המון השראה.

אז החודש הופתעתי לגלות שצוות Kollabora הכניס את חולצת הקטיפה שלי לקולקציית burgundy. הכותרת היתה !It's the color of the season.  נחמד. לא בכוונה יצאתי ממש מעודכנת.

סופשבוע נעים

מיכל

 

___________________________________________________________________

אולי תרצו לקרוא גם:

אני מנסה להאט את הקצב בעולם מהיר וגם האם אנחנו יודעים מה קורה לבגדים שלנו כשאנחנו כבר לא רוצים אותם

השראה – אוקטובר

 

 

 

 

 

 

 

השמלה שמזכירה לי את סבתא שלי

לפני כמה חודשים נתקלתי בבד הזה בחנות הבדים. אני משתדלת שהרכישות שלי יהיו די מתוכננות ואני לא ספונטנית במיוחד וגם בדרך כלל לא אקנה שילוב של חום, כתום וצהוב. אבל משהו קרה ובלי שום הכנה מוקדמת, גליל הבד הזה שעמד בחנות בין מאות גלילי בד אחרים, דוווקא הבד הזה תפס לי פתאום את הלב והזכיר לי הזכיר לי את סבתא שלי ואת השמלות שהיתה לובשת. סבתא שלי, הטובה שהייתי קשורה אליה מאוד, ועבדה כתופרת. שהיתה האישה הראשונה שראיתי עובדת על מכונת תפירה והערצתי אותה על הקסם הזה שנראה לי אז כל כך לא ברור ומסובך.

וזכרתי שמלה אחת במיוחד. אולי זה הצבעים, אולי המרקם של הבד שהזכירו לי איך זה הרגיש כשהלכתי איתה יד ביד למכולת של לייזר לקנות לחם קימל וזיתים, כשעזרתי לה ללוש את הבצק לעוגת השמרים עם הפרג על השולחן המתקפל במטבח וכשהיא חיבקה אותי כשחזרתי מבית הספר לאכול אצלה ארוחת צהריים. ומיד כשראיתי את הבד הזה גם דמיינתי בדיוק מה אני רוצה לעשות איתו: משהו עם קצת הרגשה כזו של סבנטיז. לא דומה לשמלה של סבתא, רק מזכירה אותה, אבל בדרך שלי.
IMG_20150905_114641_12

הדוגמא שחשבתי עליה היא השמלה הזו Megan dress מתוך הספר Love at first stitch של טילי וולנס, אבל בלי שרוולים.

והנה, זה מה שיצא:

20151009_081707_resized_1 20151009_082402_resized_1

20151009_081846_resized_1

20151009_081930_resized_1

לפני כמה שבועות באתי אל אמא שלי עם השמלה.

לא סיפרתי לה כלום לפני זה.

כשהיא ראתה אותי מיד היא קמה בהתרגשות ואמרה לי: "את יודעת מה? את בטח לא זוכרת אבל השמלה שאת לובשת מאוד מזכירה לי את השמלה של אמא שלי".

ואז הלכה אל הארון והוציאה אותה. וזו היתה בדיוק אותה שמלה שזכרתי.

20150926_160052_resized
1977 אני וסבתא אליזבט לבושות בבגדים שהיא תפרה

כמה מילים על Love at first stitch. מי שכבר ביקר פעם בפינה הקטנה הזו שלי בטח שם לב שאני מאוד אוהבת  את הגזרות, הגישה וההסברים של טילי מTilly and the buttons. ולכן כיצא הספר הראשון שלה השגתי לי מיד עותק משמח משלי. Love at first stitch הוא מדריך שימושי בעיצוב יפיפה, ומיועד לכל מי שרוצה התחיל ללמוד לתפור בגדים. הספר כולל גזרות תפירה בסיסיות ומגוונות החל ממטפחת פשוטה (כדי להתאמן על תפירה בסיסית), ומתקדם בהדרגה צעד אחרי צעד לתפירה של מכנסי פיג'מה, 2 חצאיות (אחת בגזרת A ואחת עם קפלים), חולצה ושתי שמלות. בכל פרק מתקדמים מעט הטכניקות והכל מלווה בהמון צילומי הדרכה. כל אחת מהדוגמאות מלווה ברעיונות לעיצוב הבגד.ובעמוד הפינטרסט שלה יש לוח שמוקדש לדגמים מהספר, הנה כאן, בו אפשר לראות מה תופרות אחרות עשו ולקבל עוד השראה.   

דברים שאהבתי/ השראה 1#

הנה כמה דברים שמצאתי וחשבתי עליהם החודש:

משהו מעניין לקרוא

באחד משיטוטי בבלוג של fringe association נתקלתי בקישור לפוסט המאוד מעניין הזה של איזולדה (Ysolda teague, מעצבת דוגמאות סריגה מאוד מוכשרת, כבר הזכרתי אותה בפוסט קודם כאן). לפוסט קוראים  “Getting lost in the wardrobe”, ללכת לאיבוד בתוך ארון הבגדים, והוא נכתב בסביבות אפריל 2013, קצת אחרי אסון בית החרושת לבגדים בבנגלדש. הפוסט מתחיל בזה שאיזולדה מציגה מפה של העולם ובה מסומנות כל המדינות שהיא מצאה על תגיות הבגדים בארון שלה. בהמשך היא משתפת במחשבות ובשאלות שלה לגבי מה זה אומר לעשות בחירות אתיות יותר לגבי הלבוש שלנו. היא מציגה נושאים שקשורים למה שקורה בבתי חרושת לייצור בגדים ומדברת בצורה מאוד מאוזנת ומעוררת מחשבה על החשיבות של התמקדות באיכות ומידה מתאימה של הבגדים שאנחנו קונים (או מייצרים לעצמנו), כדי שנוכל לאהב אותם ולהשתמש בהם לאורך זמן.

 

בעניין דומה: זה Sifted, בלוג חדש-חדש שמציג עצמו כמדריך ומקור מידע ועזר לתנועת ה slow fashion  שקולה נשמע יותר ויותר לאחרונה. מי שניסה לחפש יודע שקשה למצוא מידע אמין לגבי חברות ויצרנים של בגדים, בדים וחוטי סריגה שמקפידים גם על תנאי עבודה הגיוניים, גם מייצרים בצורה אקולוגית וגם שומרים על איכות המוצר (מה שהרבה פעמים הולך ביחד).

מציאת מידע  מסוג כזה דורשת תחקיר מעמיק. אני אשמח להתחיל לעקוב אחרי הבלוג הזה ונראה מה אפשר ללמוד ממנו בהמשך.

 

משהו ללמוד

כשהתחלתי לנסות לתפור עם בדי סריג הייתי קצת מבולבלת. מסתבר שיש מגוון גדול של סריגים והם שונים אחד מהשני בתכונות. איך יודעים מה לחפש כשהולכים לחנות הבדים לרכוש בד סריג לתפירה? מה ההבדל בין סוגי הסריגים השונים? מצאתי מספר סרטוני ההדרכה קצרים, חדשים ומעולים מבית Colette patterns : בקישור הזה מילון מונחים מצולם עם הסבר פשוט והדגמה של מושגים שונים מתחום בדי הסריג.

וזה סרטון שמסביר מה 5 הדברים החשובים שכדאי לחפש כשהולכים לקנות סריגים לתפירה, למשל איך לחשב את % המתיחה של הבד ואיך לבחור בד איכותי שיראה טוב ויהיה עמיד לאורך זמן.

הסרטונים הם חלק מסדרת הדרכות שהתפרסמו ממש בימים האחרונים כחלק מפרומו לפרסום דגם חדש מבית Colette.

 

ומשהו שנעים להתלבט בו

אחת התוכניות שלי לסתיו/ חורף הקרוב היא לתפור חצאית חורפית. ועכשיו צריך להתחיל לחשוב על האפשרויות השונות. ניסיתי לצמצם את לוח ההשראה שלי בפינטרסט למספר מצומצם של תמונות כדי שאוכל להתמקד.

Screenshot_2015-10-19-22-00-10_2

אז:

עם או בלי קפלים?

כהה או בהיר?

חלק או משובץ?

צמר או בד דק יותר?

 

מה דעתכם/ן? אשמח לשמוע.

מיכל