דברים שאהבתי / השראה 3#

זמן התפירה שלי די מצומצם לאחרונה וככה גם הזמן שאני מצליחה להקדיש לכתיבה כאן. בינתיים תפרתי עוד שמלה קלה לקיץ ויש כמה תיכנונים מעניינים, מבטיחה לספר עליהם בקרוב. חוץ מזה אני מאוד נהנית מעונת הדובדבנים.

photo-1447699080189-1506569a2c4d_small

והנה כמה מהדברים שנהנתי והתרגשתי לקרוא לראות ולשמוע החודש

פרק מספר 10 בפודקסט המעולה של  seamwork radio מארח את הת'ר לואנזה מcloset case files. אני חושבת שזה הפרק הכי טוב של הפודקסט (יחד עם הפרק הראשון עם ג'ני רשמור  מcashmerate שסיפרתי עליו כאן). הת'ר מספרת על ילדותה במשפחה חד הורית קשת יום בעיר תעשייה קנדית, על התמודדות עם המצב הכלכלי בעבודה קשה בלילות במפעל רכב והפזרנות שפיתחה כפיצוי על המחסור. עבודתה כמעצבת פנים במשרד שמתכנן מרכזי קניות הביאה לנקודת מפנה ומסע גילוי העצמי שלה שמתחיל בעבודה הזויה של תכנון קניון מצופה זהב ושיש שממומן על ידי מלך קטר…

מעניין לקרוא את הדרך שעשתה עד ההחלטה לעזוב הכל ולהתחיל להגשים את החלום שלה.  בכתיבה וגם בגזרות ובהדרכות שהיא מפרסמת הת'ר מעודדת לקפוץ החוצה מאיזור הנוחות להפסיק לפחד ולהתנסות בדברים שנראים מסובכים. אם קודם חשבתי שהת'ר מיוחדת ומוכשרת ונהנתי מאוד לקרוא את הבלוג שלה, עכשיו אני כבר לגמרי מכורה. איזה אישה מעניינת וחכמה.

ואם בהשראה מדובר אז יש גזרה אחת של closet case files שרציתי לתפור פחות או יותר מאז  שגיליתי את התפירה. אחרי ששמעתי את הפודקסט הבנתי שזהו. זה הרגע. התחלתי לאסוף את החומרים לפרוייקט הבא. תראו בתמונה. יכולים לנחש מה אני מתכננת?

20160601_203622
נו, אז מה אני מתכננת?

הפוסט הזה מהבלוג Closet case files  שבו הת'ר (כן אותה אחת) ,שמתנסה לאחרונה בלימוד סריגה , מספרת על סוודר יפה ומסובך למדי שהיא ביקשה מדודה אהובה לסרוג לה (אחרי שקצת התייאשה בעצמה מפרוייקט מאתגר מדי….). מתי אנחנו מוכנים להשקיע כל כך הרבה מעצמנו בשביל מישהו אחר, מה זה עושה לנו ואיזה גבולות אנחנו שמים לעצמנו ולאחרים. ואיך זה שלהכין משהו למישהו אהוב, עם כל הכוונה ולדעת שזה יעטוף אותו, זו אחת הדרכים הכי פיזיות להביע אהבה. פוסט חמוד במיוחד.

ממש במקרה גיליתי לאחרונה את הבלוג Sew liberated. למג, שמעצבת ומוכרת גזרות תפירה, יש עסק קטן, משפחה ו 3 ילדים. לפני שנתיים היא החליטה להפסיק לעבוד ולהקדיש את כל זמנה לטיפול בבנה החולה במחלת לב. פשוט להיות עם המשפחה, להיות ולהרגיש כל רגע כמו שהוא באמת. בפוסט היפה והמרגש הזה על החיים, על תפירה ותיקון היא כותבת למה החליטה  לחזור לתפור ואיך חוויות החיים שעברה בשנים האחרונות שינו את פילוסופית התפירה/חיים שלה.

מכירים את ME MADE MAY ? בכל שנה בחודש מאי מתקיים ברחבי הרשת אתגר תפירה MMM. כל מי שמעוניין יכול להשתתף.  האתגר הוא ללבוש בכל יום במשך החודש לפחות פריט אחד שהוא מעשה ידייך. המטרה העיקרית היא לעודד יוצרים להשתמש במעשה ידיהם ביום יום, אבל גם לבחון אספקטים שונים של העשייה: מה מתאים לי, מה מהדברים שאני עושה נמצא בשימוש ומה לא, מה חסר. מעניין לקרוא את הראיון הזה עם זואי אדוארדס שיזמה את האתגר האינטרנטי לפני 6 שנים. איך זה התחיל, מה השתנה לאורך השנים ומה תגובות המשתתפים שהכי הפתיעו אותה.  האתגר מעניין וגם מלווה בתמונות מעוררות השראה ורעיונות אבל באופן אישי אנימסתכלת (נלהבת) מהצד ולא משתתפת פעילה. צילום יומי זה משהו שקשה לי מדי לעשות ובכל מקרה ברוב השנה אני משתדלת ללבוש כמה שיותר ממה שאני עושה.

בבלוג של Thread theory פוסט עם סדרת סרטונים מעניינים שמראים איך מייצרים את עזרי התפירה השונים: סיכות, מחטים, מספריים, בדים ועוד. חשבתם פעם מה צריך לעשות כדי לייצר מחט? כמה עבודה. זה מפתיע ומפעים.

העונה החמה כבר הגיעה ואותי זה קצת מצער כי אני פחות אוהבת את הקיץ. החום, הלחות, החיפוש התמידי אחרי כמה סנטימטרים של צל (או איזה מזגן קרוב)… כל זה לא בשבילי. מצד שני, תראו את דף ההשראה הזה של kollabora לתפירה לימים החמים. כבר מחזיר לי את החיוך לפנים.

אליסה בורק היא אומנית אמריקאית. הציורים שלה על קירות הבית נראים כמו דפי צביעה ענקיים.  תראו למשל מה היא עשתה בחדר השינה שלה. ואם אתם בקטע של דפי צביעה למבוגרים (הטרנד הפופולרי שבעיני הוא סם הרגעה אולטימטיבי) הנה דף צביעה של אליסה להורדה.

ולסיום: תראו את זיגי סטארדאסט הסרוג הזה. יס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *