ארכיון חודשי: פברואר 2016

מכנסיים, נסיון #1

כבר די הרבה זמן שאני מתכוונת להכנס להרפתקאה הזו ולהתחיל ללמוד קצת על מכנסיים. אז סוף סוף היה לי זמן לנסיון ראשון. לא משהו מסובך, רק טבילת אש קטנטנה. בתור התחלה בחרתי בדבר הכי פשוט שיכול להיות: מכנסיים בלי ריצ'רץ' או סיבוכים אחרים, רק גזרה פשוטה ושרוך קשור במותן. אה….וצריך כיסים. ברור. Screenshot_2016-02-17-21-59-41crop Screenshot_2016-02-17-22-01-13crop Screenshot_2016-02-17-21-59-08crop

הגזרה היא דגם moji מתוך seamwork magazine. בתחום המכנסיים תפרתי כבר טייצים, מכנסי פיג'מה מכותנה וגם מכנסיים קצרים לילדים, זאת אומרת לא דברים מאתגרים במיוחד. גם הגזרה הזו מאוד בסיסית והעבודה היתה די מהירה כך שזה לגמרי הזכיר לי תפירה של מכנסי פיג'מה. קיוויתי שבעניין הנוחות זה ירגיש דומה. בכל אופן, המטרה העיקרית שלי היתה להתנסות קצת בענייני התאמת המידה ולהתמודד איתם.

לגבי הבד: אני הכי אוהבת ג'ינס ולכן זו היתה הבחירה הכי טבעית. קניתי אותו בחנות קטנה בנחלת בנימין לצורך הנסיון הזה בדיוק. יש לו טקסטורה מעניינת של שתי וערב וחוץ מזה שהוריד המון המון צבע ושאני לא יודעת מה המקור של הבד שעלה כל כך מעט, אני ממש אוהבת אותו.

IMG_9490_2אז ככה: כמה דברים בעיתיים. לפי הגזרה המקורית מידת המותן שלי התאימה למידה 4 אבל לפי הירך המידה היתה קטנה יותר. אז עשיתי קצת שינויים והתאמות בין המידות אבל השארתי את המותניים ברוחב של מידה 4 כי חששתי שאם אקטין את המותן זה יצא קטן מדי. טעות. יצא ע-נ-ק. חשבתי שאחרי השחלת השרוך זה ייפתר, אבל למעשה נוצר כיווץ עם המון בד סביב המותניים והמכנסיים לא "יושבים" טוב. אפשר לראות בתמונות את עודפי הבד מקדימה וגם מאחורה (טוב, מאחורה לא רואים כי לא הצלחתי לצלם אף תמונה ראויה, אבל תאמינו לי). בפעם הבאה אקטין את המותן ב 2 מידות כי הרוחב של הגזרה בחלק העליון מאוד גדול.

בגלל שאני נמוכה חשבתי שכדאי לנסות להתייחס לגובה המותן של המידה הקטנה ביותר. הרבה פעמים זו הבעיה שלי עם מכנסיים קנויים. והנה עוד טעות. החלק האחורי של המכנסיים יצא נמוך מדי. אז רשמתי לי את המסקנות: להקטין את רוחב המותן, להגביה את החלק האחורי של המותן,  ואולי להשחיל גם גומי לתוספת נוחות.

IMG_9493_2

אני אוהבת את בד הג'ינס, אני אוהבת גם את הבד שתפרתי בחלק הפנימי של הכיסים ואני די אוהבת את הסגנון הלא מחייב של המכנסיים האילו. הגזרה קלה וההסברים ברורים ומה שיצא די מזכיר בסה"כ את מה שרואים בתמונות של הדוגמא שאהבתי. מתייחסת לזה כמו לגרסת הנסיון שעושים לפני התפירה הרצינית והבד היה מספיק זול כדי שלא יהיה כאב לב. ובעצם אולי גם יהיה נחמד ללבוש את זה בבית.

ומה תוכניות התפירה שלכם? האם יש איזה אתגר יצירתי שאתם מתכננים להתנסות בו בזמן הקרוב?

דברים שאהבתי/ השראה2#

בזמן האחרון אני מרגישה שיותר קשה לי להספיק את מה שהייתי רוצה לעשות. לא הדברים שחייבים או הדברים שאני הכי אוהבת ולא מוותרת עליהם כמו להיות עם המשפחה שלי, אלא הדברים שאני רוצה לעשות בשביל לתחזק את עצמי. מכירים את זה? בטוחה שכן.. קורה שאני מוצאת את עצמי,  אחרי שכל היום פינטזתי על כל הדברים הנהדרים שאעשה בסוף היום (זה כולל בד"כ לתפור, לסרוג, לקרוא,לתפור, לפגוש חברים, לצאת להליכה, לתפור, לתפור) מגיעה לשעות הערב עם מעט אנרגיה ועם מוטיבציה של "להישפך על הספה". וזה בדיוק הזמן לקבל קצת השראה.

אז הנה כמה דברים שעניינו אותי, ריגשו ושימחו אותי בזמן האחרון. קחו כוס שתיה חמה ותתכרבלו מול האח. לא שיש לי אח בוערת בבית, וחוץ מזה החזאים צופים חמסין באמצע החורף בימים הקרובים, אבל זה נראה ממש מתאים לקצת קריאה טובה. הנה ככה.

photo-1414124488080-0188dcbb8834small

משהו לחיזוק  הביטחון העצמי

מכירים את הת'ר לו מהבלוג Closet case files ? היא גרה במונטריאול ובשנים האחרונות יש לה עסק עצמאי לעיצוב גזרות תפירה למשל הג'ינג'ר ג'ינס בגזרות שונות ובגד הים בגזרת בומבשל. הגזרות שלה ומה שהיא תופרת לעצמה תמיד נראים לי דברים מורכבים שמתאימים למתקדמים שיש להם כבר המון נסיון וביטחון עצמי. אני עוד לגמרי לא שם נכון? מה? שאני אתפור ג'ינס ממש? או בגד ים? ומה יקרה כשאכנס איתו למים? אוי…..אז בפוסט של תחילת השנה   JUST MAKE IT ALREADY! HOW TO BOOST YOUR SEWING CONFIDENCE היא כותבת בדיוק על העניין הזה. לא לפחד ולקפוץ למים (במובן המטפורי כן! כי עדיין נראה לי שעם הבגד ים עצמו יכולות להיות לי אי אלו תקלות…). היא קוראת לנו להעז לעשות דברים. פשוט להחליט מה הכי רוצים לעשות ולהתחיל לעבוד. רוצה לתפור חזיה? תתפרי! רוצה לתפור מעיל? יאללה לך על זה! רוצה לתפור עם בד יקר אבל חושש/ת לקלקל אותו? קח/י מספריים! מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? אנחנו נותנים כוח יותר מדי גדול לפחד מכישלון. כי גם אם הדבר הזה שהחלטנו לעשות יצא הבגד  הכי מכוער בהיסטוריה של האנושות הרי שהדבר הזה לימד אותנו שיעור. עצם העשיה והעובדה שמעיזים לעשות דברים מכניסה למעגל של פידבק חיובי, מחזקת את האמונה בעצמך וביכולות שלך. נו…. נכון שזה קצת פסיכולוגיה בגרוש אבל זה כתוב ממש יפה ואני לגמרי לגמרי מזדהה עם זה. והפוסט הזה באמת גרם לי לחשוב על כך שכדאי לי לצאת הרבה יותר פעמים מאיזור הנוחות שלי ואני בהחלט מתכננת לעשות את זה בזמן הקרוב.

משהו ממש טוב לשמוע

שמחתי מאוד לגלות שבאביב הקרוב יעלו לאוויר פרקים חדשים של הפודקס האהוב עלי Seamwork radio. תפירת הבגדים שלך בעצמך יכולה לשנות את הפרספקטיבה שלך בדרכים מפתיעות. בשבעת הפרקים הראשונים ראיינה שרי מיטניק אנשים,אומנים, מעצבים, תופרים חובבים עם סיפורי חיים מופלאים שהמשותף לכולם הוא שהתפירה שינתה את חייהם. כשהקשבתי להם חשבתי לעצמי שזה ממש מדבר אלי אבל אני בטוחה שגם אנשים שלא תופרים בעצמם ישאבו המון השראה. כי אילו לא סיפורים על תפירה אלא על חיים של אנשים. והם מופלאים.  אסור לפספס את הפרק הראשון עם ג'ני רשמור המקסימה, בעלת הבלוג Cashmerette. ג'ני הבריטית סבלה בילדותה מהצקות אלימות והתעמרות של הסביבה על רקע משקלה. בשנות הבגרות המוקדמות היא חיפשה את מקומה בעולם ונדדה בין ארצות שונות ושם גילתה בצורה מפתיעה למדי (ומצחיקה)  שהשוני התרבותי בין מקום למקום הוא גם שוני בנוגע לתפיסות לגבי יופי ודימוי גוף. בגיל מאוחר יותר היא גילתה את התפירה ולאט לאט חל המהפך בתחושת הערך העצמי, ההתאוששות מטראומות הילדות והקבלה העצמית.  היא כל כך מרגשת.20160211_212332

משהו ממקום אחר

סדרת פוסטים חדשה בבלוג של Tilly and the buttons מבטיחה לקחת אותנו לבקר בסביבת התפירה של אנשים שונים ממקומות שונים. ואני אהבתי מאוד את הפוסט על ליסה ההולנדית שגרה ביורט (yurt) בחבל בורגונדי בצרפת. זה מן אוהל גדול שאפשר לפרק אותו ביום אחד ולנדוד ממקום למקום אם רוצים. תסתכלו,  זה מפתיע ויפה כל כך. אני בינתיים עובדת על השולחן בפינת האוכל.

משהו חדש וטוב

אם אתם תופרים אתם בטח מכירים את ההרגשה שהידיים בוערות להתחיל לתפור, אבל לפני שמתחילים יש את השלב של לגזור את הנייר ולשרטט את הגזרה על הבד, ולהעביר לבד את כל הסימונים. ולפעמים הסימון לא עובר כמו שצריך או שהגיר הכחול נמרח והכתם לא יורד מהבד (זה רק אצלי?). חייבת להגיד שזה חלק שאני קצת פחות אוהבת בתהליך של התפירה. מה הייתם אומרים אם היה אפשר לקבל את הבד היפה שאתם חולמים עליו, עם הגזרה שאתם רוצים, כבר משורטטת על הבד עם כל הסימונים הקטנים, מוכן לגזירה? נכון חלומי? אז זהו שיש כזה דבר וקוראים לזה Sprout patterns. נכנסים, בוחרים את הבד, בוחרים ממבחר הגזרות (יש גזרות של, by hand london, grainline ועוד). על פיסת הבד מדפיסים את הגזרה וההדפס הרצוי, כשעל אותה פיסת בד אפשר להדפיס כמה פאנלים עם הדפסים שונים.  בסוף הבד מגיע אליך הביתה ומיד אפשר להתחיל לגזור. יוהו.טוב כרגע זה לא נראה לי רלוונטי עם עלויות משלוח ומחירי הבדים ובכל מקרה לא ראיתי מה מדיניות המשלוחים שלהם, אבל איזה רעיון  מגניב להשתעשע בו? סתם חשבתי.

ומשהו ישן וטוב

פיטר לפין הניו יורקי החביב בעל הבלוג Male pattern boldness התחיל ללמוד בקורס חייטות למתחילים (איך אומרים בעברית tailoring?) והוא מבטיח לעדכן על כל מיני טכניקות ועניינים מעניינים שיעלו שם. שמחתי מאוד לראות בפוסט שלו השבוע את הtailor tacks. זו שיטה של חייטים "מפעם" להעביר את הסימונים מהגזרה לשני צידי הבד בעזרת תפרים קטנים עם חוט מכלב. נזכרתי שסבתא שלי היתה עושה את זה כשהייתי ילדה ואחר כך ראיתי את אמא שלי עושה את זה. נראה לי שכדאי לנסות, כי היום אני מבינה לגמרי בשביל מה זה טוב (כי הסימונים יוצאים מדוייקים וגם כי אני לא אוהבת גירים למשל?). קצת יותר עבודה אבל נראה לי שווה את המאמץ בעיקר במתפרים (darts).

אז מצאתי גם הדרכה קצרצר של Craftsy בבקשה. אני אנסה ואתם אולי תודו לי אחר כך 🙂

אהה

ויש את Kollabora. זו קהילה אינטרנטית של יוצרים, מעין רשת חברתית לשיתוף של תפירה ויצירה. גם שם אפשר לשאוב המון השראה.

אז החודש הופתעתי לגלות שצוות Kollabora הכניס את חולצת הקטיפה שלי לקולקציית burgundy. הכותרת היתה !It's the color of the season.  נחמד. לא בכוונה יצאתי ממש מעודכנת.

סופשבוע נעים

מיכל

 

___________________________________________________________________

אולי תרצו לקרוא גם:

אני מנסה להאט את הקצב בעולם מהיר וגם האם אנחנו יודעים מה קורה לבגדים שלנו כשאנחנו כבר לא רוצים אותם

השראה – אוקטובר

 

 

 

 

 

 

 

DIY שרשרת דגלים מבד, הדרכה מצולמת

גם לכם יש בבית ערימה של שאריות בדים אהובים? כאלו שתפרתם כבר ונשארו חתיכות קטנות בגודל שלא מספיק בשביל שום פרוייקט "רציני"? עם השנים הצטברו אצלי הרבה שאריות ולמען האמת אין לי כבר מקום לאחסן את הכל. אז מה עושים עם כל הבדים היפים האלו? IMG_9419

לא מזמן קיבלתי מייל מחברתי שהיתה בסוף החודש התשיעי להריון. למייל, שנכתב ב 4 לפנות בוקר, הוסיפה החברה ה"מקננת" תמונה של שרשרת דיגלוני בד צבעונית ושאלה "נכון שזה לא מסובך?"

נכון, זה ממש לא מסובך. אז גזרתי וגם תפרתי, כי אחרי הכל איך אני יכולה לסרב לכזו בקשה חמודה של חברה אהובה? ועל הדרך גם חשבתי שזה באמת פרוייקט קל ונחמד למי שרוצה להתחיל להתאמן קצת בתפירה, אז גם הכנתי הדרכה מצולמת צעד אחרי צעד.IMG_9414aמה להכין: אריגי כותנה (עבור כל דגל צריך חתיכת בד בגודל של לפחות 20X40ס"מ),סרט אלכסון (לפי האורך שרוצים להכין + 1-2 מטר נוספים בשביל הקצוות), חוט , מספריים, סיכות, חתיכת קרטון קשיח, מגהץ, מכונת תפירה

מתחילים:tutorial_1

1. הכנתי משולש מקרטון קשיח בגודל הרצוי. אני בחרתי לגזור את הצלע העליונה באורך 18 ס"מ ושתי הצלעות הנוספות 19 ס"מ. שירטטתי את המשולשים על הבד.

2. גזרתי. עבור כל דגל בשרשרת צריך שני משולשים שאותם מחברים זה לזה.

3. חיברתי את שני המשולשים בסיכות כשהצד ההפוך כלפי חוץ (כלומר: שני המשולשים נוגעים זה בזה מהצד היפה של הבד, זה שבסופו של דבר יהיה בחוץ).

4. תפרתי את שתי הצלעות: מתחילים מאחת הפינות, מתקדמים בתפר ישר כמעט עד לקודקוד התחתון, כשהמחט נעוצה בבד מרימים את הרגלית, מסובבים את המשולש ב180 מעלות ומורידים שוב את הרגלית ואז ממשיכים לפתור בקו ישר עד הקודקוד.  רווח התפר 1 ס"מ. חשוב לשים לב ולא לתפור את הצלע העליונה כדי שאפשר יהיה להפוך את הדיגלון. החלק הלא תפור יכנס בהמשך לתוך סרט האלכסון.

tutorial_2

5. גזרתי את הפינה התחתונה ואת עודפי הבד ליד רווח התפר. כדאי לגזור את הפינה בקודקוד התחתון סמוך לתפר, כדי שלא יהיו עודפי בד בשפיץ של הדגל.

6. הפכתי את הדיגלון לצד הנכון. השתמשתי במסרגה כדי "לחדד" את השפיץ.

7. גיהצתי.

8. הכנתי עוד דגלים. כדי להכין שרשרת באורך 2 מטר צריך 10-14 דגלונים (20-28 משולשי בד), תלוי במרווח שרוצים בין דגלון לדגלוןtutorial_3

9. קיפלתי לחצי וגיהצתי את סרט האלכסון. כדאי להשקיע כמה דקות ולא לוותר על הגיהוץ כי זה הופך את השלבים הבאים לקלי-קלות.

10. חיברתי את הדגלון הראשון עם סיכות. הדגל מתחבר לפתח שנוצר באמצא סרט האלכסון המגוהץ. כדאי להתחיל את חיבור הדגלים 0.5 עד 1 מטר מתחילת סרט האלכסון.

11. חיברתי את שאר הדיגלונים עם רווח של 2 ס"מ בין דגל לדגל, אפשר לעשות רווח גדול יותר או ללא רווחים. כדי שהרווחים יהיו שווים אפשר לחתוך כסימניה ריבוע קרטון בגודל המתאים ואז לא צריך למדוד.  וכמובן לזכור להשאיר 0.5 עד 1 מטר מהצד השני של סרט האלכסון.

12. תפרתי את סרט האלכסון מקצה לקצה קרוב לצד הפתוח. כדי שהבד לא יפרם גזרתי את קצוות הסרט עם מספרי זיגזג.

וזהו.

עכשיו השרשרת מחכה בסבלנות לקשט את חדרו החדש של התינוק המתוק. מזל טוב.

20160202_130604_resized_2