ארכיון חודשי: נובמבר 2015

על אבנים ומשקולות

באחד מימי שישי האחרונים הלכנו להעיף עפיפונים בחוף הים 20151113_170314_resized_1

20151113_170406_resized_1_2על החול, בין הצדפים, ראינו אבנים חלקות ונהדרות שהמים ליטפו. הרמתי לי כמה אבנים ותכף התחשק לי לעשות איתן משהו יפה.

וזה מה שיצא

20151122_112143_resized_1

כשאני מגיעה השלב שבו צריך לגזור את הבד לתפירה, אני לא אוהבת לחבר את הגזרה לבד עם סיכות. זה לא כיף לי וגם מרגיש שעם הסיכות הבד לא לגמרי ישר.  אז אני משתמשת במשקולות מאולתרות.

הנה, ככה20151113_105749_resized_1

אבל מה? עכשיו יש לי כמה אבנים יפות אז החלטתי להשתמש בהן בתור משקולות.

20151122_113758_resized_1

האבנים די קטנות ולא מאוד כבדות כך שזה מתאים לבדים לא מחליקים או לחלקים קטנים של גזרה.

20151122_114335_resized_1

אותי זה משמח

20151113_153540_resized_1_2

וגם זה 🙂

השמלה שמזכירה לי את סבתא שלי

לפני כמה חודשים נתקלתי בבד הזה בחנות הבדים. אני משתדלת שהרכישות שלי יהיו די מתוכננות ואני לא ספונטנית במיוחד וגם בדרך כלל לא אקנה שילוב של חום, כתום וצהוב. אבל משהו קרה ובלי שום הכנה מוקדמת, גליל הבד הזה שעמד בחנות בין מאות גלילי בד אחרים, דוווקא הבד הזה תפס לי פתאום את הלב והזכיר לי הזכיר לי את סבתא שלי ואת השמלות שהיתה לובשת. סבתא שלי, הטובה שהייתי קשורה אליה מאוד, ועבדה כתופרת. שהיתה האישה הראשונה שראיתי עובדת על מכונת תפירה והערצתי אותה על הקסם הזה שנראה לי אז כל כך לא ברור ומסובך.

וזכרתי שמלה אחת במיוחד. אולי זה הצבעים, אולי המרקם של הבד שהזכירו לי איך זה הרגיש כשהלכתי איתה יד ביד למכולת של לייזר לקנות לחם קימל וזיתים, כשעזרתי לה ללוש את הבצק לעוגת השמרים עם הפרג על השולחן המתקפל במטבח וכשהיא חיבקה אותי כשחזרתי מבית הספר לאכול אצלה ארוחת צהריים. ומיד כשראיתי את הבד הזה גם דמיינתי בדיוק מה אני רוצה לעשות איתו: משהו עם קצת הרגשה כזו של סבנטיז. לא דומה לשמלה של סבתא, רק מזכירה אותה, אבל בדרך שלי.
IMG_20150905_114641_12

הדוגמא שחשבתי עליה היא השמלה הזו Megan dress מתוך הספר Love at first stitch של טילי וולנס, אבל בלי שרוולים.

והנה, זה מה שיצא:

20151009_081707_resized_1 20151009_082402_resized_1

20151009_081846_resized_1

20151009_081930_resized_1

לפני כמה שבועות באתי אל אמא שלי עם השמלה.

לא סיפרתי לה כלום לפני זה.

כשהיא ראתה אותי מיד היא קמה בהתרגשות ואמרה לי: "את יודעת מה? את בטח לא זוכרת אבל השמלה שאת לובשת מאוד מזכירה לי את השמלה של אמא שלי".

ואז הלכה אל הארון והוציאה אותה. וזו היתה בדיוק אותה שמלה שזכרתי.

20150926_160052_resized
1977 אני וסבתא אליזבט לבושות בבגדים שהיא תפרה

כמה מילים על Love at first stitch. מי שכבר ביקר פעם בפינה הקטנה הזו שלי בטח שם לב שאני מאוד אוהבת  את הגזרות, הגישה וההסברים של טילי מTilly and the buttons. ולכן כיצא הספר הראשון שלה השגתי לי מיד עותק משמח משלי. Love at first stitch הוא מדריך שימושי בעיצוב יפיפה, ומיועד לכל מי שרוצה התחיל ללמוד לתפור בגדים. הספר כולל גזרות תפירה בסיסיות ומגוונות החל ממטפחת פשוטה (כדי להתאמן על תפירה בסיסית), ומתקדם בהדרגה צעד אחרי צעד לתפירה של מכנסי פיג'מה, 2 חצאיות (אחת בגזרת A ואחת עם קפלים), חולצה ושתי שמלות. בכל פרק מתקדמים מעט הטכניקות והכל מלווה בהמון צילומי הדרכה. כל אחת מהדוגמאות מלווה ברעיונות לעיצוב הבגד.ובעמוד הפינטרסט שלה יש לוח שמוקדש לדגמים מהספר, הנה כאן, בו אפשר לראות מה תופרות אחרות עשו ולקבל עוד השראה.   

אני מנסה להאט את הקצב בעולם מהיר וגם: האם אנחנו יודעים מה קורה לבגדים שלנו כשאנחנו כבר לא רוצים אותם?

הסיבה שהתחלתי לתפור לעצמי את הבגדים היתה הצורך ליצור וגם כי אני נהנית מזה מאוד (וחוץ מזה בגלל שאני נמוכה והיה לי קשה למצוא בגדים שיתאימו ויחמיאו לי).

כמובן שתיארתי לי שלא כל כך קל ליצור בגד מהתחלה ועד לתוצר הסופי, אבל ההכרה האמתית הגיעה כשניסיתי לתפור חולצת טי בפעם הראשונה.

גיליתי שזה באמת לא קשה, כולה טישרט, מה כבר יכול להיות? אבל זה גם בכלל לא כל כך פשוט כמו שדמיינתי. כי כדי שהחולצה תהיה ישרה צריך להקפיד על גזירת בד הטריקו החלקלק בצורה מדויקת ובלי שהבד יזוז, ושלוקח די הרבה זמן לחבר את פס הגימור של המחשוף  (וצריך להקפיד שלא יהיו כיווצים), ושצריך לתפור חיזוק לחיבור של הכתפיים כדי שהאזור הזה לא ימתח, ושאם לא מקפידים לעשות את גימור המכפלת התחתון בסבלנות אז הכול יוצא מבולבל….

הטישרט יצאה לא מושלמת בכלל אבל היא לימדה אותי הרבה והיה לי כיף. וכל זה לקח לי ערב שלם של עבודה.

ואז התחלתי לשאול את עצמי שאלות (נכון , חשבתי על זה גם קודם אבל פה היה הרגע הזה שבאמת נדלקה הנורה….): רגע, טישרט הכי פשוטה, מי זה האנשים שתופרים את החולצות האלו שאני קונה? העבודה שלהם לא קלה בכלל. ואיך זה יכול להיות שאחרי כל העבודה שהושקעה בה מוכרים לי את החולצה הזו בחנות ב30 שקלים?

וככל שתפרתי יותר העניין הזה המשיך להתגלגל והציק לי.

shutterstock_165424601_2
shutterstock

אז התחלתי לחפש, לקרוא ולנסות ללמוד ולהבין. ומאז אני מנסה לפתח יותר מודעות גם לבעיות ההומניות וגם לבעיה הסביבתית שהייצור ההמוני והצריכה ההמונית גורמים.

והנה זה מה שזה עשה לי בפועל:

* בשנתיים האחרונות, במקביל להתאהבות שלי בתפירה, התחלתי לקנות פחות ופחות בגדים. פשוט כי התחלתי לחשוב על זה יותר וגם בגלל שהתפירה גרמה לירידה (מבורכת) בתשוקה שלי לקנות עוד בגדים

* כשאני קונה אני משתדלת שהקניה תהיה מודעת: לקנות משהו שחסר לי, שאני מאוד אוהבת ושאשתמש בו לאורך זמן

* השתדלתי להשאיר בארון את הבגדים שאני באמת לובשת ולתרום או להחליף את מה שבמצב טוב (וכן, עדיין יש לי הרבה יותר מדי בגדים בארון……)

* כמעט בכל יום אני לובשת משהו שאני עשיתי, חולצה, חצאית או סוודר

* אני מנסה לתכנן את התפירה הסריגה שלי כדי לעשות דברים לפי הטעם שלי ולתכנן פריטים בסיסיים שישתלבו עם הבגדים שיש לי ושיהיו שימושיים לאורך זמן (ומתאפקת לא לקפוץ לפרויקטים מזדמנים ומפתים)

* אני עובדת לאט ומנסה ללמוד ולהתאמן על גימורים טובים כדי שהבגד יראה יפה ואני אתגאה ללבוש אותו

* אני קונה דגמי תפירה ממעצבים עצמאים

* אני מנסה להיות מודעת יותר למקורות של הצמר והבדים שאני קונה וזה לא פשוט.

20151108_090304
הצצה אל הטישרט שלי וגם תכנונים להמשך

לאחרונה נתקלתי בסרט הדוקומנטרי הקצר והיפה הזה שנותן הצצה למה שקורה לבגדים שלנו אחרי שאנחנו כבר לא רוצים אותם.

הסרט מפגיש אותנו עם נשים פועלות, שעובדות במפעל בהודו אליו מגיעים הבגדים מהצד המערבי של העולם שנזרקו ונמסרו למיחזור.  במפעל ממיינים את הבגדים לפי צבעים, מפרקים רוכסנים וכפתורים ואחר כך מפוררים את הבדים והופכים אותם לחוטים.

אבל מה שבאמת מטלטל ופוקח עיניים בסרט הזה זה הכמויות. כמויות עצומות, הרים על הרים של בגדים. ישנים, חדשים ובגדים שלא נלבשו בכלל עם התוויות מהחנות.

הנשים ההודיות מתייחסות לדבר המדהים הזה ספק בתמימות ספק בציניות. הן משערות שלאנשים בצד המערבי של העולם יש המון כסף , שכל יום הם קונים בגדים חדשים וכנראה שמחירי המים מרקיעים שחקים ולכן זול יותר לקנות בגד חדש מאשר לכבס את הבגדים שכבר יש לך.

כל זה מתחדד עוד יותר כשאחת הפועלת מכניסה אותנו לבית שלה ונותנת לנו הצצה לרגע על החיים הפשוטים שלה (והילדים שלובשים חולצות טריקו ישנות מלאות בחורים…). סרט מעניין ומעורר מחשבה. וזו ההשראה שלי לחודש הזה, במיוחד בתקופה הזו של ימי הקניות הגדולים ברשת, כשהפרסומות מסביב קוראות לנו ומפתות לקנות ולמלא את חיינו בחפצים שלפעמים צריך ובדרך כלל ממש לא. ובגדים, המון המון בגדים.

20151116_230732_resized (1)

 

 

לתפור פסים

הגשם שהגיע משמח אותי מאוד. ועוד יותר נעים לחגוג אותו בבוקר פנוי ורגוע.

20151108_113435

IMG_20151108_112017IMG_20151108_113057

הגזרה היא Agnes top by Tilly and the buttons , שהיא דוגמת החולצה החדשה החביבה עלי בתקופה האחרונה.

20151108_110351

אחד הדברים שקצת מעצבנים בחולצות קנויות זה שפסים שלא תמיד מתחברים. מכירים את זה?

לכן, אחד האתגרים בתפירה של בגד כזה הוא התאמת הפסים באזור התפרים. אני מאוד אוהבת פסים ולתפור עם בדי פסים.  אם כל העניין הזה לא מפריע אז ממש לא חייבים, אבל לי זה מרגיז בעיניים אז אני מעדיפה להקדיש עוד קצת זמן ולהתאים את הפסים. זה לא מאוד מסובך אבל דורש קצת סבלנות ותשומת לב. הנה לינקים להדרכות מתאימות כאן וכאן.

קצת גשם, כוס קפה וכמה פסים שמצאו את מקומם המדוייק. הדברים הקטנים שעושים לי שמח.

20151108_104817

חמש גזרות תפירה קלות ויפות במיוחד שמתאימות גם למתחילים

כבר סיפרתי כאן שכשהתחלתי לחשוב על דוגמאות תפירה שיתאימו לי בתחילת הדרך לקח קצת זמן (ובעיקר שיטוט ממושך ברחבי הרשת) עד שהצלחתי להבין מה זה הדבר הזה שאני מחפשת.

מה חשוב לי שיהיה בדוגמא שמתאימה לצעדים הראשונים בתפירה?

  1. דוגמא לא יותר מדי מסובכת: מספר קטן של חתיכות גזרה ומספר מצומצם של טכניקות בסיסיות (כדי להגביר את מידת ההצלחה)
  2. גזרה שקל להבין איך להשתמש בה והוראות תפירה מסודרות וברורות (כדי להקטין את מידת התסכול)
  3. דוגמא שמתאימה לבדים שנוח וקל לעבוד איתם (כי פחות רצוי להתחיל עם בדים שמחליקים או דקים מאוד או נמתחים או בקיצור עושים צרות בזמן העבודה)
  4. למרות פשטות הביצוע חשוב שהדוגמא תהיה יפה ומעניינת ותתאים לטעם האישי ולמה שאוהבים ללבוש (כדי להגדיל את הסיכוי לאהוב וללבוש את הבגד שנתפר)

בהתחלה ניסיתי גזרות של בורדה וחברות גדולות אחרות. זה בסדר, אבל פחות מצאתי את עצמי שם והיו לא מעט רגעים של תסכול. אמנם יש מבחר גדול מאוד של דוגמאות ולטעמים ומידות שונות אבל התחלתי ולא סיימתי אף פרוייקט. אז אחרי הרבה ניסוי וחיפושים מצאתי את את מה שמתאים לי יותר.  אני מעדיפה להשתמש בדגמים של מעצבות וחברות עצמאיות קטנות, מה שנקרא indie sewing patterns. אצלן מצאתי את כל הדברים האילו שכתבתי למעלה. עוד מצאתי שהגישה וההסברים שלהן יותר ידידותיים. בד"כ הגזרות נוחות לשימוש, לא "עולות" אחת על השניה וכוללות את הseam allowance כך שלא צריך להוסיף אותו ידנית. ברוב המקרים מצורפת לגזרה חוברת הסבר מפורטת, לפעמים עם איורים או צילומים מתאימים ולפעמים בבלוג אפשר למצוא עוד הסברים מפורטים צעד אחרי צעד לתהליך העבודה ואפילו סרטוני הדרכה. מבחינת טעמי האישי מצאתי יותר דגמים שמתאימים לי, אני מעדיפה עיצוב מינימליסטי ונקי. וחוץ מכל זה יותר נעים לי להשקיע את הכסף שלי ולתמוך בעסק קטן ועצמאי.

אז הנה כמה דוגמאות לגזרות יפות ומעניינות שנראות לי מתאימות למתחילים. את כל הדוגמאות ניתן למצוא בצורת PDF להדפסה בקישורים המצורפים. חלק מהן ניסיתי ואהבתי ואת השאר ממש בא לי לנסות. האיורים נלקחו מהאתרים מהן מגיעות הגזרות. כדי להתרשם מהבגד התפור אפשר ללחוץ על האיור ועל הקישור.

הרשימה מסודרת מהכי קל אל הקצת פחות קל:

AKITA from seamwork online magazine by Colette

akitta2

החולצה היפה הזו מורכבת משני חלקי גזרה בלבד עם קפל באזור החזה, גימור מעט מעוגל במכפלת וזהו. פשוט. בגלל פשטות הדוגמא מה ש"עושה" את החולצה זה הבד שבוחרים להשתמש בו. היא מתאימה לאריגי כותנה דקים שקל לעבוד איתם, אבל אחרי שצוברים קצת בטחון אפשר לנסות לתפור בבדים נשפכים יותר דמויי משי.

אגב, המגזין האינטרנטי seamwork  מתפרסם אחת לחודש עם מאמרים ודגמים חדשים. באתר יש אפשרות לרכוש את הגזרה לחולצה במחיר 7 דולר, אבל מי שמנוי למגזין משלם   6דולר לחודש ומקבל 2 גזרות לבחירה מדי חודש. מעניין.  תכף עוד אחזור למגזין הזה.

עוד חולצה קלה ומהירה שמורכבת מ 2 חלקי גזרה בלבד זו גזרת sorbetto החינמית שכבר הזכרתי בפוסט אחר כאן.

למה להתחיל דווקא עם הגזרות האילו? מורכבות מ 2 חלקי גזרה, מתאימות לבדים שנוח לעבוד איתם, התוצאה חולצה בסיסית ושימושית

מה לומדים? חיבור בסיסי של חלקי גזרה, גימור מכפלת, קפל באיזור החזה

Baseball skirt by Sew DIY

BASEBALL2חצאית ליום יום עם גומי במותניים וכיסים, כל אחת צריכה אחת כזו לפחות. לעבודה קלה ונוחה אפשר להשתמש בבד ג'ינס ממש דק, צ'ימברי או אריג כותנה.

בכלל, אני מוצאת שמאוד קל להתחיל מתפירה של חצאית. על ההתנסות החיובית הראשונה שלי בתפירה ועל חצאית אחרת כבר סיפרתי כאן.

למה דווקא הגזרה הזו למתחילים ? טכניקות תפירה הכי בסיסיות, הגומי המותניים מאפשר גמישות במידה, אין צורך בחיבורים מורכבים יותר כמו רוכסן או כפתורים

מה עוד לומדים? טכניקות בסיסיות, השחלת גומי במותן, כיסים

COCO TOP AND DRESS by TILLY AND THE BUTTONS

COCO2שמלה פשוטה בסגנון קלסי שמזכיר שמלות משנות ה 60, מיועדת לבדי סריג בעובי בינוני  בלי הרבה סטרץ' (ופה אחד היתרונות שלה). אפשר לבחור בכמה מתוך מספר אפשרויות עיצוב: שמלה או חולצה, פתח סירה או גולף רחב, שרוול ארוך או ¾ או קצר, עם או בלי כיסים וכדומה. ואיזה כיף : לא צריך ריץ' רץ. אני תפרתי לעצמי כמה כאילו. אני מעדיפה אותן בצבע חלק או עם פסים. הכי נוח.

למה להתחיל מזה? הדוגמא מצוינת למי שרוצה להתחיל לתפור בבדי סריג: עבודה עם בד סריג בעובי בינוני ולא סטרצ'י, גימורים מאוד פשוטים, בבלוג יש הדרכה מצולמת מועילה מאוד. בעמוד הפינטרסט של טילי (כאן) יש לוח שמוקדש כולו לגזרת COCO, שם אפשר לראות מה אנשים שונים (ובמידות שונות ומגוונות) עשו עם הגזרה הזו ולקבל המון רעיונות והשראה.

מה לומדים? עבודה עם בדי אריג במכונה ביתית רגילה עם תפר זיגזג, גימורים של בדי סריג, הכנסת שרוול

OSAKA from seamwork online magazine by Colette

OSAKA2זוכרים את המגזין שדיברתי עליו קודם? הנה עוד גזרה משם והפעם הדוגמא ממש מדליקה ואני חייבת לנסות אותה ממש בקרוב. החצאית הזו היא בעצם 2 חצאיות במחיר אחת: חצאית דו צדדית שנסגרת עם כפתור במותן. אפשר להשתמש ב 2 צבעים או 4 צבעים, להשתמש ב 2 סוגים של בד מאותו הצבע בטקסטורות שונות, לעשות צד אחד בצבע אחד ואת הצד השני ב"קולור בלוק" מ2 צבעים. אין סוף אפשרויות עיצוב. אם קשה להבין מהתאור שלי במה מדובר כדאי להתעמק קצת בתמונות שהקישור.

איך זה מתאים למתחילים?  הצורה של החצאית מאוד פשוטה וגם הגימורים לא מורכבים מאוד, כמה קפלים ו2 כפתורים. התחכום הוא בעיקר בבחירת הבדים והצבעים.

מה לומדים? משחקים בעיצוב

SELJA KNOT TEE by Named patterns

NAMED2חולצת טי פשוטה אבל מאוד רעננה מבד סריג אלסטי, עם קשר במותן. כדאי להסתכל גם על שאר הדוגמאות באתר של  החברה הקטנה הזו, Named, שהקימו שתי אחיות מפינלנד. לשוטט ולגלות עיצובים פשוטים אבל מאוד עכשויים ומיוחדים.

למה הדוגמא הזו? כי אם כבר תפרנו עם אריגים ובדי סריג לא סטרצ'יים אפשר לנסות גם תפירה בבד סריג קצת יותר נמתח.הדוגמא קלה אז אם יהיה קושי ההתמודדות העיקרית תהיה עם הבד עצמו.

ומה לומדים? עבודה עם סריג סטרצ'י

***

אז זו הרשימה שלי, מה דעתכם?

יש לכם עוד דוגמאות מתאימות או שהצליחו לכם בתחילת הדרך? אשמח אם תשתפו

מיכל